הכל התחיל מכך שלציבור קצת נמאס מהבנקים, לצד התפתחויות טכנולוגיות רלוונטיות. המאבק בכנסת להפחתת עמלות הבנקים למשל, שצלח רק בחלקו והתחושה (הדי מוצדקת) של הציבור שהבנקים עושקים אותו בריביות גבוהות על ההלוואות ועל האוברדראפט, גרמה ליותר ויותר אנשים לחשוב כיצד לצאת ממעגל האימים החונק של הבנקים וחברות כרטיסי האשראי. כך גם בחו"ל.
גם סביבת הריבית הנמוכה, שכיום עומדת על 0.1% בלבד, בעוד שהבנקים גובים על ההלוואות שהם מעניקים לנו 8%-9% ואפילו יותר, תרמה לתחושת התסכול והמרירות, שהבנקים בעצם גוזרים עלינו קופון שמן ולא מוצדק.
זה לקח זמן, אבל זה קרה, ובשנתיים האחרונות צצו בישראל, כמו בעולם, חברות למתן הלוואות חברתיות, כשהמטרה היא להעניק הלוואות בריביות אטרקטיביות, מחוץ למערכת הבנקאית ולעקוף את הבנקים. זאת תחת הסיסמה "במקום שהבנקים ירוויחו, בוא אתה להרוויח".
למעשה מדובר בחברות שמפעילות אתר אינטרנט המפגיש בין מבקשי כסף (הלווים) לבין נותני הכסף (המלווים). מדובר בהלוואות המוגבלות עד כמה עשרות אלפי שקלים וניתן לקבלן במהירות וללא סיבוכים מיותרים באמצעות המחשב הביתי.
נא להכיר: טרנד ההלוואות החברתיות – חברה למתן הלוואות חברתיות מפעילה אתר אינטרנט, שבו נפגשים הלווים והמלווים. המלווה מזרים לחשבון הנאמנות כסף ומהחשבון הזה עובר הכסף ללווה, או למספר לווים, על פי תנאי הריבית שנקבעו מראש.
המלווה, שמן הסתם לא שש להשקיע את כספו בבורסה, יקבל את החזר כספו בצירוף הריבית בתשלומים חודשיים, או בכל סידור אחר המוגדר מראש בין הצדדים. הריבית נעה סביב 5%-6% ואפילו יותר, תלוי באיכות הלווה ובאיתנותו הפיננסית של הלווה. השקעה סולידית ויציבה לכל הדעות. ניתן להגיע לאחוזים כאלה גם בשיטות מסחר הנחשבות אגרסיביות כמו אופציות בינאריות, מסחר במנייות ועוד.
אבל מיד מתעוררות שתי שאלות מרכזיות: האחת – מדוע שאדם ילווה למישהו זר את כספו בכלל? והשאלה השנייה – מי ערב שאותו אדם זר אכן יחזיר את הכסף למלווה?, שהרי בנקים בדרך כלל נותנים הלוואות תמורת ביטחונות, ויש להם בדרך כלל אפשרות לשים יד על כספים אחרים של לקוח שלא משלם, אבל כאן?
אז איך באמת מבטיחים את החזר הכסף? בעיקר בעזרת שני כלים טכניים: פיזור ההשקעה ודירוג אשראי הלווים.
לגבי פיזור ההשקעה זה עובד כך. הכסף שהמלווה מעביר לחשבון הנאמנות מתחלק בין מספר לווים גדול, כך שבמקרה שכמה מהם מפסיקים לשלם, הסיכון מתחלק. בין כל המלווים. זה נעשה אוטומטית ע"י הפלטפורמה הטכנולוגית.
הכלי השני הוא דירוג אשראי שהחברה מבצעת לפני מתן ההלוואה לכל לווה. בדרך כלל בעזרת אלגוריתמים משוכללים וניתוח הררי נתונים נקבע דירוג האשראי ורמת הסיכון של כל לווה. אבל החברה רשאית גם לבדוק ולבקש מהלווה מסמכים בנקאיים ואסמכתאות לחיזוק קביעת דירוג האשראי שלו.
על פי דירוג האשראי שלו גם נקבע גובה הריבית שהוא ישלם, דירוג אשראי חלש יותר יחייב אותו בתשלום ריבית גבוהה יותר על הלוואתו ולהיפך.
ישנן מספר חברות למתן הלוואות חברתיות שהעמידו קרן ביטחון להגנת כספי המלווים, במקרה שאחד הלווים הפסיק להחזיר את ההלוואה, הקרן מחזירה את הכסף ללווה והיא מתמודדת מול הלקוח בגביית החוב.
היתרונות בשיטה ברורים: אתר אינטרנט כמעט ללא עלויות וללא בירוקרטיה להעמדת ההלוואה, ללא מערך פקידים, מאפשר הקטנת ההוצאות והעמלות שמועמסות על ההלוואה, וכמובן גם ריביות נמוכות יותר. היתרון למלווה: ריבית גבוהה בהרבה מריבית הפיקדונות שהוא יקבל בבנקים ששואפת היום לאפס.
טיפים נוספים בתחום הכלכלה תמצאו בבלוג kalkala.co.il, המסקר את עולם הצרכנות, שוק ההון, פיננסים ועוד.
